זה סיפור על חרדת רופאים (או חרדת החלוק הלבן), שכנראה רובכם תזדהו עם חלקיו כי אף אחד מאיתנו לא בדיוק מתלהב מפרוצדורות רפואיות.
אף פעם לא קראתי לזה חרדה, ולא היה לי מושג שמה שאני חווה זה מעבר לחשש ואי הנוחות הסבירה שתוקפת אנשים בסיטואציות כאלה. בכלל, אני לא אדם שסובל מחרדות או מגיב בדרמטיות.
אבל הפחד מרופאים, ריח המרפאה ובעצם כל פרוצדורה רפואית קטנה ככל שתהיה – הולך איתי מגיל קטן. בתור ילדה הייתי בטוחה שכולם מגיבים כמוני כשהם מגיעים לבדיקת דם, אבל ככל שהתבגרתי הבנתי שהתגובה שלי חריגה.
כמשדובר על חרדת רופאים, אחד מהאירועים שהיה הכי משמעותי עבורי התרחש באוקטובר 2021
תסמונת החלוק הלבן לא הולכת לשומקום - יוני 2023
כתבתי חלק מהפוסט הזה אצלי בפרופיל האישי בפייסבוק, וחוץ מתגובות בסגנון ‘גם אני’, קיבלתי כמה תגובות שגרמו לי להרגיש… נראית.
כשאני מספרת לאנשים שיש לי חרדת רופאים הם נותנים לי את החיוך שהם נותנים לבת שלהם כשהיא מספרת שהיא חלמה חלום רע. זו הסיבה שאני לא מרבה לדבר על זה.
אני חווה את זה מול רופאי שיניים, רופאי נשים, ואפילו סתם ככה במרפאה, בתור לאורתופד.
לאורך זמן, הדבר היחיד שכן הוכיח את עצמו כמסייע במקרי החרדה זה תרגול מדיטטיבי שעובד על הפחתת הלחץ ואימון התודעה.