אני מאלה שמאמינים שלכל דבר יש סיבה.
לפעמים הדברים קורים בדיוק ההפך מאיך שתכננת, כל התכניות משתבשות וצריך לחשב מסלול מחדש. בדיוק כשזה קורה, אנחנו עומדות בפני האתגר הכי גדול – התמודדות עם מצב חדש וקבלת החלטות בהתאם. לי זה קרה כחלק מהחלמה מפציעה, בזמן שהתאמנתי למירוץ והתרגשתי לקראתו, והיום אני בוחרת לשתף אותך בתובנות שלי בפוסט אישי יותר.
שינוי כזה חד שמשנה לך את התמונה יכול ממש לבאס ואפילו להרוס לך את המצברוח ליום שלם (או שבוע), אבל כמעט תמיד אחרי שזה קורה – במבט לאחור אנחנו מבינות שהייתה לזה סיבה, ומזל שהדברים התגלגלו ככה. לפעמים מאחורי כל הבלאגן והבאסה, מסתתר רק שיעור חשוב שהיינו צריכות ללמוד.
אז נהרסו לי התכניות.
אבל עכשיו, אחרי יותר מדי ימים ללא ריצה (או אימונים) בכלל, כשכל האתגרים האישיים שהצבתי לעצמי לתקופה הקרובה מתפוררים לי מול העיניים, אני עדיין מאמינה בכך שיש לזה סיבה, ואולי מאמינה אפילו יותר. אם את מתאמנת באופן קבוע ואף פעם לא נפצעת – אשרייך. אבל למקרה שפעם כן תזדקקי להחלמה מפציעה, כתבתי לך פה כמה דברים שלמדתי בדרך, שאולי תרצי ליישם בעצמך.
היה לי הרבה זמן לחשוב בחודש האחרון, אחרי שביטלתי את לו”ז הריצות המתוכנן שלי לקראת חצי המרתון הראשון שלי בווינה שכל כך חיכיתי לו, ואת כל אימוני היוגה והאימונים הביתיים השוטפים. אבל חוץ מההתמודדות עם הכאבים מהמתיחה מאחורי הברך + ביטולי התוכניות והבאסה הכללית, עברתי עם עצמי גם תהליך מנטלי שהשאיר בי את חותמו ולימד אותי שיעור ענק לחיים.
החלטתי לחלוק פה את המסקנות המרכזיות שלי מהחוויה הזו, ובך לשתף תחושות דווקא 'מהבטן' ולא מהמחקר.
אלו הם עיקרי הדברים המנטליים שאת רוצה לזכור אם את בעיצומו של תהליך החלמה מפציעה (תנחומיי) מעבר לטיפול הפיזי:
1. במקום הראשון בהחלט – זכרי שההחלמה מגיעה רק כשאת מפנה לה מקום ומכירה בנחיצותה. כל עוד המרמור על הפציעה הוא הרגש המוביל ואת עסוקה בתכניות שנהרסו ובחלומות שהתבטלו, את למעשה דורכת במקום ואין לך שום סיכוי להתקדם אל ההחלמה המיוחלת.
2. באופן טבעי, עמוק בלב את מתחילה ‘לשנוא’ את האיבר הפצוע על חולשתו ומנסה ‘לנתק’ אותו ממך פסיכולוגית (“זה לא שאני חלשה. זו הברך הדפוקה הזאת!” או “אין, הרגל הזאת בחיים לא תחזיק אותי כמו שאני רוצה”). האיבר (או גיד/רצועה/שריר) הפצוע והאומלל הזה, דווקא עכשיו, זקוק לשיקום ואפילו ליחס של מלך. לקח לי זמן להבין את זה, אבל סוף סוף הבנתי את השיעור לחיים שהאיבר הפצוע – הברך – רצה להעביר לי: תשומת לב חיובית. כיוונתי את כל תשומת הלב שלי אל הגיד המתוח שלי, השקעתי בו זמן: טיפולים, מתיחות, דיקור, והכל באהבה וכוונה טהורה לתת לו את הטוב ביותר – רק אז הוא התחיל להחזיר לי ולהתחזק.
3. למדי ‘להפסיד’ בכבוד ובענווה. זה לא קל ואפילו מרגיש בלתי אפשרי, אבל לקבל בהבנה מלאה את המצב החדש זהו חלק בלתי נפרד מהדרך להחלמה מפציעה. כחלק מהתהליך נצטרך לתכנן תכניות אחרות ולהתאים אותן ללו”ז הטיפולים, להשקיע במנוחה ולזכור שזה בסך הכל בסדר – הרי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.
4. מתחילה להתחזק? מצוין! בדיוק עכשיו שימי לב לא ליפול ואל תתעלמי מנורת האזהרה: זהו בדיוק הרגע שבו את נוטה לחזור לשאננות ולשכוח שהכל בכלל קרה. את מרגישה הרבה יותר טוב ואת עטופה באופוריה על ההחלמה, אך עלייך להיזהר ולא לשכוח שהאזור הפגוע עדיין בהתאוששות – הוא צריך חזרה הדרגתית לשגרה ותשומת לב מלאה ורציפה, אפילו שהוא כבר מרגיש לך ‘בריא’.
5. תזונה – זה אמנם מתחום הנטורופתיה שאינה מבוססת מדעית אך כבר הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם ואני לגמרי חיה בגישה הזו – הגוף יודע לרפא את עצמו בעזרת תזונה נקייה. זה הזמן לצרוך יותר מזונות נוגדי דלקת, מזונות-על ורכיבים בעלי תכונות מרפאות שעשויים לסייע לך בהחלמה יותר ממה שאת יכולה לדמיין. לא חסרים סרטים ומחקרים ברשת שמראים שזה עבד לכלכך הרבה אנשים, אז מה אכפת לך לנסות? במקרה הטוב – זה יצליח ויעזור לך בהחלמה. במקרה ה’רע’ – הענקת לגוף שלך מזון איכותי ובריא – ותאמיני לי שהוא יודה לך על זה.
עוד כמה מילים על המכונה המדהימה הזו שנקראת הגוף שלנו:
הגוף הזה הוא הדבר הכי חשוב שיש לנו. אם אנחנו רוצות שהוא יעשה עבודה טובה, יתפקד, יסחב, ירוץ ויעמוד בעומס, עלינו לטפל בו בהתאם ולא לחסוך עליו בכלום, לא בזמן ולא בכסף. חימום לפני אימון, מתיחות אחריו, חיזוק שרירי ליבה באופן קבוע, מזון בריא ומזין והקשבה הם הדברים הבסיסיים ביותר בפירמידת ההטבות שאנחנו יכולות לספק לגוף שלנו. בהשראת התובנה הזו כתבתי פוסט מיוחד שאת חייבת לקרוא, שמוקדש כולו לרעיונות פרקטיים לאיזון הגוף והנפש.
תהיי קשובה למה שהגוף מאותת לך, אם הוא אומר שהוא לא יכול יותר – הוא יודע על מה הוא מדבר!
ואם כבר נפצעת – נסי להתמסר להחלמה ולבחון איזה שיעור היא מביאה איתה.
ותשמרי על עצמך, את הדבר הכי חשוב בעולם ♥
התחברת לתובנות שלי? יצא לך לעבור פציעת ספורט שטרפה לך את הקלפים?
