עוד שנה חלפה, עוד ספרים מעולים שעברו אצלי, והגיע הזמן לפוסט השנתי – המלצות ספרים!
אם לא קראת את ההמלצות של שנה שעברה – אפשר (ומומלץ) ללחוץ כאן.
בשנת 2024, שהייתה בשביל כולנו שנה מטלטלת ומורטת עצבים, קראתי סה”כ 17 ספרים. חצי מהשנה הזו העברתי בלונדון ברילוקיישן זמני מהעבודה של אלכס, וחצי בארץ, אבל דבר אחד לא הפסקתי לעשות – לקרוא ספרים.
להפוך את הקריאה להרגל
הדרך הכי טובה בעיניי לשמור על הרגל הקריאה זה פשוט לקרוא במיטה, לפני השינה. במקום לשרוף את העיניים על מסך הטלפון או הטלויזיה, יש לי ספר קבוע ליד המיטה (לפעמים שניים) ואני מסיימת את היום בקריאה. אני תמיד מבטיחה לעצמי ‘מינימום דפדוף אחד ביום‘ אבל זה תמיד נגמר בהרבה יותר מזה, כי אני בוחרת ספרים מעניינים ששווה להישאר בשבילם ערה עוד כמה דקות (או שעה).
אם הספר ממש מעניין ויש לי זמן, אני צוללת אליו גם בסופ”ש בסלון.
מה עוד צריך בחיים האלה חוץ מספר טוב וכוס תה?!
המלצות - ספרים שקראתי ב 2024
אז לא נעשה סקירה של כל 17 הספרים שקראתי, אבל בואו ניגש לאלה שאני ממליצה עליהם בחום ואפילו הייתי קוראת שוב, כאלה שקיבלו אצלי 4 או 5 כוכבים במחברת המעקב (אם עוד אין לך את המחברת – כאן רוכשים אותה!)
מחר ועוד מחר ועוד מחר | גבריאל זווין
קיבלתי את הספר הזה מתנה לפני הרילוקיישן והוא הראשון שקראתי השנה. אני מודה שלא הצלחתי להתחבר לכריכה (ואני חושבת ששינו אותה במהדורות הבאות), ונושא הספר (גיימינג) לא היה ממש מושך בעיניי, אבל החלטתי לתת לזה צ’אנס.
ומה אני אגיד? זה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי כל השנה! הספר מספר על שלוש דמויות עומק עיקריות (ומרתקות!) שעוברות יחד מסע חיים על רקע סטארטפ משותף. הוא ספר אינטיליגנטי ומרחיב אופקים וכמו הכריכה עם הגל היפני האייקוני, גם הרבה ממה שהדמויות עוברות הוא כמו גל סוחף, הודף ודרמטי.
מה שאהבתי במיוחד בספר הזה זה שהוא מביא נושא מאוד נישתי (אך רלוונטי לתקופה) ומנגיש אותו לקהל הרחב. מדובר פה על גיימרים, מתכנתים, סטארטפ – דברים שהם ממש לא תחומי העניין שלי, אבל הספר הזה גרם לי להישאר ערה ולקרוא עד שהעיניים שורפות. המלצה רותחת!
החנות למכשירי כתיבה בטהרן | מרג’אן כמאלי
עוד ספר שלקחתי איתי לחו”ל במזוודה – בחירה רנדומלית לחלוטין, אמרתי – שיהיה איזה רומן קליל, מה יכול להיות.
וכמה שנהנתי ממנו!
העלילה מתקיימת כמעט כולה באיראן של שנות ה 50 על רקע ההפיכה (ואחכ בארה”ב של ימינו) ומגוללת את סיפור התאהבותם המרגש, העצוב והמסוכן של רויא ובהמן.
כל דבר נוסף שאני אכתוב ייחשב לספוילר, אז רק אגיד שזה ספר כזה ששותים בשבוע: קסום, נוגע, רומנטי ומסקרן (כל מה שקשור לסיפורים שמתרחשים במדינות המוסלמיות השכנות שלנו מאוד מסקרן בעיניי), שממש לא רציתי שהוא יסתיים.
קל לקריאה, זורם ומחבר אותך אליו כבר מהעמודים הראשונים.
לצאת מהמבוך | ספנסר ג’ונסון
זהו ספר ההמשך לספר הקלאסיקה ‘מי הזיז את הגבינה שלי’? שמדבר על איך אנחנו מתמודדים עם שינויים, וספר ההמשך החמוד הזה (שהוא די קצר ומאוד קליל לקריאה) ממשיך את אותו קו, עם אותו סיפור על העכברונים במבוך, רק שהפעם הוא מקבל טוויטס ועוקב אחר פעולותיו, מחשבותיו ו… חששותיו, של חששון (העכבר שחושש מאתגרים ושינויים).
תוך כדי תנועה חששון גם מכיר חברה חדשה (תקווה!) ויחד הם מנסים למצוא את דרכם החוצה מהמבוך, בדרכים שגם אנחנו בני האדם מנסים לפעול בהם (להימנע מקושי, לעקוף מהצד, לעבוד על המערכת…)
זה נשמע כמו סיפור ילדים (וזו הרי כל המטרה של ד”ר ג’ונסון), אבל זה לגמרי ספר לבוגרים שמוכנים לקבל מראה לדרכי ההתמודדות שלהם.
חובה לקרוא את הספר הראשון לפני כן, ואז להמשיך לספר השני.
כוחו של התת מודע | ג’וסף מרפי
אני מודה שזה מהספרים האלה שטוחנים את אותו נושא לכל האורך של הספר, אבל החלטתי לא לפרוש ולהישאר איתו עד העמוד האחרון.
בתור מטפלת ב NLP, כוחו של תת המודע מוכר לי היטב, וברור בעיניי שהכל מתחיל ונגמר שם. בספר הזה, אחרי החלק של הבסיס וההקדמה, מרפי חילק את הפרקים לפי נושאים: מערכות יחסים, הורות, זוגיות, קריירה. אני אוהבת את המתודיקה הזאת, זה עושה סדר וזה מאפשר להבין את ההקשר של הדוגמאות.
דבר שהפתיע אותי בספר זה אזכור לא מועט גם לאל ולאמונה דתית, מעבר לכוחו של תת המודע. אישית אין לי עם זה שום בעיה אבל כדאי לדעת שזה לא ספר שמביא את הפן המדעי (כמו ספריו של ג’ו דיספנזה בנושא), אלא יותר גישה הוליסטית ואף רוחנית/דתית. קצת כמו ספר ההמשך של ‘הסוד’.
למי שרק מתחיל להיחשף לעולמות של התפתחות תודעתית – זה מקום נהדר להתחיל ממנו.
רוצה לקבל עוד המלצות ספרים ומידע על שינוי הרגלים?
מיילים ששווה לפתוח 🙂
חדוות האנוכיות | מישל אלמן
קודם כל, השם של הספר הזה הולם אותו מאוד, ואפילו מוצלח יותר מגרסתו המקורית באנגלית אם תשאלו אותי (The joy of being selfish).
זהו ספר עיוני לגמרי והוא מתעסק בצדדים השונים של הצבת גבולות וכמה זה יכול לשפר את חיינו – בתוך חברויות, מול מעסיקים ומול בני משפחה. מישל משתפת בספר על החיים שלה לפני שהתחילה להציב גבולות (דבר שהחלה להתנסות בו בזכות המאמנת האישית שלה), ואיך השתנו חייה מאז אותה נקודה.
כמו כל ספר עיוני, גם הספר הזה ממצה את הנושא מכל הכיוונים ויש רגעים שבא לך לפרוש כי הבנת את הפואנטה, אבל זה כל העניין – ככל שקוראים יותר, הרעיון נטמע אצלך יותר עמוק בראש. וזה נחמד כשמדובר בהצבת גבולות אישיים. כשסיימתי אותו התחלתי ממש לשים לב מתי אני שומרת על הגבולות שלי ומתי אני סתם מרצה אחרים.
אגב, הספר מלא בדוגמאות מהחיים האמיתיים, ואפילו הנחיה של איך לנסח גבולות בצורה שמכבדת את שני הצדדים.
מהפכת הקשב | מיכה גודמן
טוב, הספר הזה היה כלכך מרתק, וגם שורט, וגם מדויק באותה העת, שזה התנהל ככה:
בכל ערב לפני השינה לקחתי אותו לידיים, קראתי פרק אחד ושמתי אותו בצד כשאני אומרת לבעלי: “זה ממש מעניין אני חייבת לעצור”. וככה, עד שסיימתי אותו.
למה? כי הוא נוגע בנושא מאוד מאוד נפיץ וכאוב בעת הזו: גניבת הקשב שלנו ע”י האינטרנט, הרשתות החברתיות והמסכים באופן כללי. בתור מאמנת לניהול עצמי זה נושא שאני מחוברת אליו במיוחד, הרי הוא אחד המכשולים הגדולים ביותר בניהול העצמי שלנו ביומיום.
בסוף כל פרק הרגשתי שאני צריכה לעצור ולעבד את מה שקראתי. מתרחשת כאן מהפכה מול העיניים שלנו, וזה מפחיד ומטריד ומטלטל.
הוא עורר בי הרבה רגשות, הספר הזה. גם כעס, גם עצב, גם מוטיבציה, גם הזדהות, גם הערכה למיכה גודמן שהלך וחקר ושם את כל זה במילים בצורה מאוד מתודית ויפה על גבי עמודים בתוך ספר.
זה ספר שהוא פיסת היסטוריה מאוד חשובה בעיניי. אם יש לכם עניין בלהתבונן רגע מבחוץ על מה שקורה פה, זה ספר חובה.
איש ושמו אובה | פרדריק בקמן
זה מהספרים שאלכס קורא ואז אומר לי “את חייבת”. אז לקחתי. מדובר בספר שוודי, וכל הסגנון שלו מאוד כזה, שוודי: ביזאר, לא רגיל, מפתיע ולא מצונזר.
הסיפור על הזקן הנרגן עם העבר הלא פשוט, נכנס לי ללב כאילו הייתי אחת השכנות ברחוב שלו. הספר מתמקד בחייו של אובה, שמנסה למות, ולא מצליח. על הרקע הזה, נרקמות מערכות היחסים מיוחדות ומרגשות בינו לבין אנשי השכונה שבה הוא גר, שלאט לאט מצליחות להמיס את הדמות הקשוחה ולגרום לו להיזכר בטוב שיש לחיים להציע.
לוקח זמן להתאהב בספר הזה, ההתחלה מאוד מוזרה (כאמור) ולא דומה לתחילתו של רומן קלאסי, אבל אם נותנים לו צ’אנס, מתאהבים לגמרי.
גם אני וגם אלכס כלכך נהננו ממנו, שהחלטנו לראות את הסרט שעשו עליו (חפשו A man called Ove), ויש גם גרסה אמריקאית שבה לא צפינו.
קליל, נעים ומומלץ!
אשתו של מגדל התה | דיינה ג’פריס
אם ‘איש ושמו אובה’ היה יחסית קליל, עכשיו אנחנו מדברים על רומן הרבההה יותר כבד. אבל לא בקטע רע, אלא בקטע של עומק.
הסיפור הזה הוא כמו ללכת על קוצים. לא ברור מה יהיה בעמוד הבא, והכל נפיץ, מפתיע ומורט עצבים (כמו שדרמה טובה יודעת להיות).
וואו, הסיפור של גוון שעוברת מאנגליה לסרי לנקה (ציילון לשעבר), הזוגיות עם בעלה החדש, והסוד הגדול שברקע… זה מהספרים שמשאירים אותך פעורת פה לנוכח הרגשות העזים שעולים תוך כדי הקריאה.
זה ספר לצלילה עמוקה, לארץ רחוקה, לבדידות, לסוד, לשקר, וגם לטוב בלתי נדלה, מזל ואהבה.
תכינו טישיו.
עוד ספרים שקראתי השנה (אשמח לפרט עליהם בפרטי או בתגובות)
- כנות | רועי בן יוסף כנף (עיוני)
- עיני האח הנצחי | שטפן צוויג (ספרון, עלילתי, פילוסופי)
- ספר בספרדית – Gritar a la lluvia | Linda Mullaly (עלילתי, נוער)
- הדברים שאני רוצה | גרנואר דלקור (עלילתי)
- בואי הביתה | איה אנגל (עלילתי)
- מלונדון באהבה | שרה ג’יו (עלילתי)
- המסע לשינוי הרגלי אכילה | דנה עגור (עיוני)
- שיעורים בכימיה | בוני גרמוב (עלילתי)
הספרים שלא הצלחתי לסיים
זה קורה מדי פעם, ואני פועלת לפי חוק ה -40: אם קראתי מעל 40 עמודים ועדיין לא הצלחתי להתחבר לספר, אני פורשת. זה קרה לי עם שני הספרים האלה:
אי סבירות האהבה | האנה רוטשליד
טוב, היו לי צפיות גבוהות, וקראתי כמעט חצי(!) ספר בקושי רב, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת להמשיך. הרבה יותר מדי דמויות, ניים דרופינג שאי אפשר לעקוב אחריו, עלילה עם פוטנציאל שסיבכו אותה יותר מדי. סורי. פרשתי בשיא! (והשארתי את הספר במקסיקו)
להגיע להארה | הדלאי למה
בתור חובבת בודהיזם, רכשתי את הספר הזה בריטריט של ידידי הדהרמה וכעבור זמן, הגיע הזמן לקרוא אותו. אבל כעבור 40 עמודים, הבנתי שאין סיכוי. הספר מביא מושגים מתקדמים מעולם הבודהיזם ולמרות שיש לי בסיס, זה היה ממש מעבר לכוחותיי. פרשתי כלאחר כבוד.
אם אהבת את המלצות הספרים בפוסט הזה, אני מזמינה אותך בחום לעקוב אחריי באינסטגרם, בו אני משתפת וממליצה בזמן אמת על ספרים שסיימתי, כמו גם תוכן מקצועי על שינוי הרגלים וניהול עצמי.
שתהיה לנו שנה של קריאה טובה!
משי מ RISE ✨
