חלק א' / פורטו
אחרי שנתיים בלי לצאת מהארץ ועם כל הכבוד לחופשות מקומיות, הרצון לראות עולם בער לי בעצמות והייתי חייבת לארגן גיחה. אפשרויות לא היו חסרות… שני האחים שלי בחו”ל מחכים לביקור, טיסות זולות של סוף העונה צצות מכל עבר, אבל הדרכון הפורטוגלי היה התירוץ המושלם להתעלות על אתגרי הקורונה (שתכף תבינו שהם בעיקר פה בישראל) ולטוס לפורטוגל.
האמת? חשבתי שאני טסה לבד. אלכס כבר לקח יותר מדי חופשים מהעבודה, ולבן הדוד שלי שצריך גם הוא לאסוף את הדרכון שלו בדיוק נולדה תינוקת והייתי בטוחה שזה לא יתאים.
לונג סטורי שורט, טסנו ארבעה אנשים לפורטוגל, לטיול במסווה של איסוף דרכונים, והמשכנו אני ואלכס לשבוע נוסף בספרד, מה שהפך את הטיול למסע של ממש, ואולי אפילו – ירח הדבש שמעולם לא עשינו.
בפוסט הזה אשתף בעיקרי ההמלצות על הדברים שעשינו, ראינו, טעמנו וחווינו בפורטוגל, ומשם תוכלו להמשיך לפרק ב’ על הטיול שלנו בוויגו ומדריד שבספרד.
והכי חשוב, תיהנו מהתמונות 😊
קונקשן ארוך מתל אביב לפורטו
נכון לכתיבת שורות אלה, אין טיסות ישירות מתל אביב לפורטוגל (לא לליסבון ולא לפורטו). לכן נחתנו ללילה בבודפשט וישנו בדירה מתוקה שהוזמנה מראש בפרבר שנמצא כ-5 דק’ נסיעה משדה התעופה.
למרות הלילה העמוס שעבר עלינו, התעוררתי כרגיל עם הציפורים ויצאתי לסיבוב קצר בפרבר שקט ולא מוכר של בודפשט. זכיתי לראות זריחה מהממת באפס מעלות ושלכת בכל הצבעים, פתיחה מושלמת למסע שלנו!
למחרת טסנו לפורטו (3.5 שעות טיסה), רכשנו סים מקומי כבר בשדה התעופה (של חברת Vodafone בעלות של 20 יורו ל 10GB. אפשר למצוא ברחבי העיר מחירים טובים יותר). והמשכנו למלון שלנו תוך כדי שאנחנו מבינים שנהגי המוניות ממש לא מדברים כאן אנגלית.
חשוב לדעת: בניגוד לשאר מדינות אירופה, הבדל השעות בין פורטוגל לישראל הוא שעתיים אחורה בפורטוגל (GMT).
לינה
בחרנו ללון כל השהות ב- Hotel Catalonia Porto. בחרנו אותו בגלל המיקום הנוח, חוות הדעת הטובות והחדר כושר 😉 בדיעבד התברר לנו שמדובר ברשת גדולה ומוכרת עם מעל 70 מלונות באירופה (ובעיקר ברחבי ספרד).
ואכן, המלון היה מצוין. קיבלנו שירות אדיב ומקצועי 24/7 באנגלית וספרדית (או פורטוגזית למי שמתעקש), חדרים נוחים ונקיים, חדר כושר קטן אך מאובזר, חצר פנימית מהממת שלא ממש נהנינו ממנה בגלל מזג האוויר הקריר, מתחם ספא וארוחת בוקר טובה.
הדרכון הפורטוגלי
הסיבה שלשמה התכנסנו.
את הבקשה לדרכון ואת התהליך התחלנו שנתיים וחצי לפני כן דרך חברה ישראלית. סיפקנו את המסמכים הנדרשים ומאז… חיכינו בסבלנות לתעודת הלידה הפורטוגלית. כשהיא הגיעה, החברה הישראלית סיימה את תפקידה ומכאן האחריות הפכה להיות שלנו עד להנפקת הדרכון והאזרחות.
לכן בחרנו להיעזר בשירות מקומי שיעשה עבורנו את הבירוקרטיה: לקבוע תורים במשרד הפנים (תור לת.ז ותור לדרכון), לאסוף עבורנו את המסמכים ולהגיד לנו רק איפה לחתום.
התור הראשון שלנו נקבע ממש לכמה שעות אחרי שנחתנו בעיר, בשעות אחה”צ מאוחרות (בארץ משרדי ממשלה כבר מזמן סגורים בשעות כאלה), ואולי דווקא בגלל זה המקום היה די ריק והתאפשר לנו לבצע את שני התורים באותו מעמד.
התהליך היה קצר ולעניין, כמה חתימות, טביעות אצבע, תצלום, תשלום, ותמתינו 3 ימי עסקים עד שנאסוף עבורכם את המסמכים המוכנים. בכל התהליך נציגים מהשירות שלקחנו הסתובבו בינינו, בדקו, תרגמו, ענו על שאלות ודאגו שלא נבזבז שם דקה מיותרת.
ומשם? המשכנו את הטיול בפורטו הקסומה!
העיר העתיקה ונהר הדורו
אם לא הצורך להנפיק את הדרכון הפורטוגלי, כנראה שלא הייתי מגיעה לפורטו לעולם. דמיינתי לי בראש עוד עיר אירופאית חסרת ייחוד (ועם שפה מוזרה), אבל האמת שפורטו הפתיעה אותי בענק.
בזכות המיקום של המלון שלנו שהיה בדיוק על התפר שבין העיר העתיקה לבין שאר העיר, הצלחנו ממש לראות הכל מהכל. וזה הדבר הכי קסום שראיתי:
כיאה לג’ט לג של שעתיים + הרגל חזק של השכמה מוקדמת בשגרה, התעוררתי שוב לפני כולם (6:00) ויצאתי לרחוב השומם והחשוך. כלכך חשוך שחשבתי שהתבלבלתי ובעצם אמצע הלילה. ידעתי שהנהר והטיילת נמצאים לא רחוק ונתתי לרגליים לקחת אותי לשם דרך אינסוף מדרגות בתוך סמטאות צרות בדרך למטה.
ועוד מדרגות.
ועוד מדרגות.
עד שהרמתי עיניים.
לפניי התנוסס גשר עצום מעל הנהר, בדיוק כמו זה שראינו בתמונות. הייתי לבד לגמרי על הטיילת, 8 מעלות, חושך, אני מתרגשת. התחלתי לרוץ לאט.
כשהאור התחיל לעלות הגיעו עוד כמה אנשים למסלול, רכבים בודדים התחילו להופיע על הכביש והצבעים על הנהר השתנו ממש כל שניה. נצרתי כל רגע, עצרתי המון פעמים לצלם, חיכיתי לזריחה ושאבתי כל פיסת נוף שהעיניים שלי רואות.
זה היה הבוקר הכי מדהים של הטיול! אם אתם מגיעים לפורטו, אל תוותרו בשום אופן על טיול זריחה בטיילת. למחרת לקחתי איתי את אלכס ועשינו טיול דומה רק הפעם מלמעלה, על אחד הגשרים.
רחבי העיר (מה עושים כאן?)
פורטו עצמה עיר מתוקה, משובצת פארקים קטנים וחנויות, אבל אם מתעלמים רגע מאזור הנהר והעיר העתיקה, קשה להגיד שהיא יפה בצורה יוצאת דופן.
יש בעיר מספר מוקדי עניין מרכזיים שהם מגדל התצפית קרליגוס (Torre dos Clerigos), שוק האוכל המקורה בולייאו (Mercado do Bolhao), חנות הספרים המפורסמת (Livraria Lello), שפע של כנסיות וקתדרלות יפות למי שאוהב את הז’אנר (כמו Saint Lawrence Church או Santa Clara Church) וכמובן הטיילת משני צידי הנהר שאפשר לחצות בקלות על אחד הגשרים וליהנות מדוכנים, נוף, מסעדות ואווירה.
יש לציין שכמעט ולא הגענו למוקדי העניין המסורתיים האלה של העיר מסיבות שונות (חוסר זמן, חוסר עניין, תורים ארוכים, שיפוצים, שעות לא נוחות וכו), ועדיין נהנינו מאוד להסתובב בעיר ולהכיר את הסמטאות והחלקים הפחות מוכרים שלה.
כך יצא שהגענו לחנות סרדינים (!) עם חווית לקוח ייחודית, גינה שיתופית על צלע ההר, טעמנו את הגרסה הפורטוגזית לגפילטע פיש וראינו ציורי גרפיטי מהממים ברחובות.
התניידות בתוך העיר
חשוב לדעת: העיר מלאה בעליות, ירידות, מדרגות ושינויי גבהים (מה שמאפשר גם תצפיות נפלאות), אז תכינו את הרגליים והשרירים להרבה הליכה!
לחילופין, המוניות יחסית זולות וגם אובר עובד שם לא רע, יש סיורי טוקטוק, שייט בסירה על הנהר, תחנות מטרו, וכמובן אוטובוס תיירים שיעצור לכם בכל ספוט שתרצו. אנחנו העדפנו רוב הזמן לתת לרגליים לעבוד, וזו הסיבה שאני מרגישה שראיתי ה-מון מהעיר ושחוויתי אותה עד לעצמות 😉
בואו נדבר על יין
הבדיחה הפנימית שלנו בכל טיול בחו”ל זה שכל מדינה מתגאה במסורת היין שלה כאילו היא המציאה את הגלגל. אבל כשמדובר ביין הפורט שמקורו בפורטו או ליתר דיוק בעמק הדורו, זה ממש לא המקרה.
ליין המיוחד הזה היסטוריה מרתקת (בלי ספוילרים) ותהליך ההכנה שלו קצת שונה מהכנה של היין הרגיל שאנחנו מכירים, מה שהופך אותו למשקה סירופי מתוק ואלכוהולי במיוחד (כ 20% אלכוהול). שכחו מסוגי ענבים, בציר ודרגות יובש. יין הפורט מתחלק לקטגוריות שונות לגמרי, שעל כולן למדנו לעומק בסיור יקבים מדהים, מעשיר ומצחיק במיוחד שעשינו בגאיה.
גאיה הוא שמו של החלק שמדרום לנהר הדורו שחוצה את פורטו. הוא פחות מתויר, הטיילת בו רחבת ידיים, האווירה קצת שונה והוא רצוף יקבים. אם אין לכם זמן לנסוע לעמק הדורו עצמו, גאיה יהיה תחליף מצוין.
לא תתקשו למצוא חברות שעושות סיור יין מודרך שכולל טעימות באזור, אבל אחרי כל החיפושים והשיקולים – אני ממליצה בחום על החברה Porto Walkers, בה בחרנו ודרכה הכרנו את לוקאס המדריך המצוין ועוד כמה מטיילים צמאים כמונו.
האוכל בפורטו
חייבים לדבר על זה. אם אתם לא חובבי דגים, פירות ים ובשר מעושן מאוד, המטבח הפורטוגזי כנראה פחות ידבר אליכם. אני שמה בצד את העובדה שחצי מאתנו בכלל טבעונים (ובחו”ל – צמחונים), ואומרת בביטחון שאני לא מכירה אף ישראלי שטעמי המקום ערבים לחיכו.
אם נתעלם רגע ממסעדות תיירותיות על הטיילת שמגישות תפריט מעורב (ובינוני להחריד), שאר המסעדות המקומיות בעיר מתאפיינות בחזות שמזכירה את העיר התחתית בחיפה בשנות ה–80, וכך גם התפריט שלהן שחוזר על עצמו עם המנה הלאומית Francesinha – סנדוויץ’ עם סלייסים שונים של בשר, מכוסה ומוקרם כולו בגבינה וביצת עין מעל הכל (בדרך כלל טובע בתוך צלחת של צ’יפס ככה כדי לוודא את הצרבת), דג בקלה מיובש בוריאציות שונות, סרדינים, בשר מעושן בכל מיני תצורות והקינוח הלאומי – מאפין ביצה (Pastel de Nata).
מהתרשמות כוללת, נדמה לי שהחיך הישראלי יתקשה להתרגל לטעמים, המראות והריחות ולא ממש ימצא את עצמו ברוב המסעדות המסורתיות, אבל אולי זו רק פרשנות שלי ואתם בכלל תחשבו שהמטבח הפורטוגזי נפלא ומענג P:
חשוב לדעת: אם שמתם עין על מסעדה ספציפית או קיבלתם המלצה, מומלץ להתקשר מידית, לבדוק שהיא אכן פתוחה ולהזמין מקום. המידע בגוגל לא הכי עדכני וקרה לנו לפחות 3 פעמים שהגענו למקום רעבים ומלאי ציפייה ונאמר לנו שהמקום מלא לגמרי או שגילינו שהוא סגור. תחסכו לעצמכם את האכזבה!
טעם מוכר: אם אתם פחות בעניין של להתנסות באוכל חדש, יש בעיר גם רשתות בינלאומיות מוכרות כמו מקדונלדס, דומינוס פיצה ו-ווק טו ווק. יכול להיות שתצטרכו קצת לחפש, אבל הן שם.
קינוחים ומאפיות: מזה יש בשפע ובכל פינה. בואו נאמר שאם תחפשו קרואסון שקדים ואווירה של בית קפה פריזאי צפויה לכם אכזבה, אבל אם אתם פתוחים לטעמי פחממות חדשים ומלאי קרם וביצים – יש על מה לדבר.
בכל זאת חשקה נפשכם במזון בריא?
קבלו 3 המלצות למסעדות מקומיות שהצלחנו לכבוש (כלומר, הגענו והמקום היה קיים, פתוח, פנוי וטעים) –
1 .Arvore Do Mundo – חמש דק’ הליכה מהמלון ששהינו בו, תפריט טבעוני, ללא תחליפי בשר, לא מתיימר להתחקות אחר התפריט הפורטוגזי אבל כן עם נגיעות מהעולם. ישבנו בחצר פנימית חמודה והזמנו שתי ארוחות עסקיות מגוונות.
2. Nola Kitchen – הארוחה הכי טובה שאכלנו בפורטו. בפעם הראשונה שהגענו למקום הוא היה סגור (למרות שבגוגל הוא הוצג כפתוח), אבל בפעם השנייה זו הייתה הצלחה מסחררת. מטבח צמחוני/טבעוני, מנות מהפנטות ביופיין ובטעמן, שירות מוצלח ואווירה הרבה יותר מעודכנת מכל מקום אחר שנכנסנו אליו.
3. Maria Limao – לצערי גילינו את המקום הזה רבע שעה לפני שעזבנו את פורטו והספקנו רק לשתות שם קפה ולהתפעל מהתפריט המיוחד ומהמודעות הגבוהה של המשפחה שמנהלת את המקום לבריאות וטבעונות. אם היו לי עוד כמה שעות בעיר, הייתי בוודאות יושבת שם לבראנץ’!
נעזרנו לא מעט באפליקציה הבינלאומית המצוינת Happy Cow כדי לקבל קצת מושג וכיוון לגבי מקומות טובים לאכול בהם. אל תהססו להשתמש בה כדי למצוא אוכל צמחוני/טבעוני/בריא, ופרגנו גם בחוות דעתכם על המקומות בתוך האפליקציה.
עוד בקטגוריית הדרינקים והמשקאות
בניגוד לאוכל, אלכוהול זו ממש לא בעיה.
יין פורט תוכלו למצוא בכל מקום (ואחרי שתעשו סיור מודרך וטעימות תדעו גם מה בדיוק לבקש), אבל חוץ מזה יין לבן פשוט זורם בברזים כמו מים, כמו גם הבירה המקומית Super Bock שטעמה מזכיר קצת הייניקן.
מה שבטוח – לא לפספס את הסנגריה הלבנה! אף פעם לא מאכזבת (בשום מקום שהזמנתי אותה), מוגשת מקסים, מרעננת ותמיד עושה חשק לעוד.
ברים ופאבים – טוב, הימים בפורטו היו מעייפים (18,000 צעדים ביום זה לא צחוק) ככה שלא ממש יצא לנו לבדוק לעומק את סצינת חיי הלילה של פורטו, אבל קבלו בכל זאת המלצה חמה על בר קוקטיילים מצוין עם גג פתוח, מוזיקה ואווירה קסומה – TerraPlana. במקום מגישים גם פיצה מעולה בהכנה ביתית שהופכת את המאנץ’ למושלם. העברנו שם ערב מצחיק והיינו לגמרי חוזרים לשם שוב!
באופן כללי שדרת הפאבים המרכזית נמצאת בכלל ברחוב Rua Da Galeria de Paris, גם שם ישבנו בבר קוקטילים נחמד ואפשר למצוא באזור לא מעט מקומות בילוי שנפתחים רק בשעות הערב.
מה לגבי תשר?
לא זכור לי שבדקנו מה נהוג בפורטוגל מבחינת מתן טיפ לנותני שירות, אבל בחרנו לפרגן בכל הזדמנות, גם לנהגי מוניות, גם במלון וגם במסעדות.
שופינג!
תרצו או לא תרצו, אתם חוזרים מפורטוגל עם שני דברים: בקבוק יין אחד לפחות, ופריט שעם אחד לפחות. כן, הפורטוגזים מייצרים ומעצבים כל דבר שעולה על רוחכם – משעם. תיקים, ארנקים, קלמרים, קייס למשקפיים, קייס לדרכון, כיסוי לבקבוק, תכשיטים, נעליים, דקורציה לבית ומזכרות – הכל משעם. תיתקלו בדוכני השעם גם בטיילת, גם בשווקים וגם בחנויות מסודרות. זה ייחודי לפורטוגל וכיף להתאבזר במזכרת כזו!
מבחינת עלויות ומחירים, כל ההתנהלות בפורטו ממסעדות ועד הקניות – זול בהשוואה לארץ.
שדרת החנויות המרכזית והשוקקת של העיר היא Santa Caterina, שם תמצאו את עיקר מותגי האופנה המוכרים לצד חנויות מקומיות, אווירה קצת יותר אירופאית וריכוז תיירים גבוה. מתוך השדרה יש גם כניסה לקניון מקומי קטן, ולא רחוק משם תמצאו סניף גדול של דקטלון שמוביל לתוך קניון נוסף. בקיצור, קניות לא חסר כאן!
שותפינו לטיול לגמרי היו בעניין של שופינג וסחפו אותנו איתם, והם ממש לא הסתפקו במרכז העיר אלא הגדילו לעשות ומצאו את הקניון הצפוני של פורטו (Norte Shopping), במרחק 6 תחנות במטרו ובו שוכנת המלכה האם – פריימארק.
אני ואלכס הגענו לפורטו עם מזוודה אחת ויצאנו עם שתיים, רק אומרת.
קורונה ושות'
הסיבה המרכזית שבגללה לא טסנו עד היום הייתה חוסר הוודאות בענייני הקורונה במדינות אחרות. הרי אף אחד לא רוצה לטוס לטיול ולהרגיש תחת הגבלות, שינויים או סגר.
אם גם אתם דוחים ודוחים את הרעיון לטיול מאותן סיבות, תנו לי להרגיע אתכם. הלחץ הוא בעיקר מה שהכניסו לנו לראש (נו, כאלה אנחנו הישראלים) וכל הטררם מסתכם במסמך פשוט ומסכה בהיכון.
כדי להיכנס לפורטוגל/הונגריה נדרשנו להציג תעודת מתחסן או PCR שלילי בנתב”ג, ולמלא הצהרת בריאות לפורטוגל. מעבר לזה, נכון לנובמבר 2021, בפורטו נדרש לכבוש מסיכה במקומות סגורים, וגם על זה אף אחד לא ממש מתעקש.
החיים בפורטו מתנהלים יחסית כרגיל ולא התבקשנו להציג תעודות בשום בית עסק.
בקיצור, Enough with the Drama 😉
לפני הטיול, כשהתעניינתי מה יש לעשות בפורטו, ענו לי ש’פשוט להסתובב בסמטאות, ליהנות מהנוף ולהתאהב בעיר’. בנקודת הזמן ההיא זה היה נשמע לי משעמם וחסר תכלית, אבל בפועל זה היה בדיוק מה שעשינו.
יכולנו לנסוע לעיירות שכנות, לבקר במקומות נוספים ולסמן עוד כמה Vים על המפה, אבל לטייל בעיר פורטו היה ממלא וקסום בפני עצמו.
הביקור שלנו היה ממש על גבול החורף, צפינו בהכנות לכריסמס בכל הכיכרות, ואיכשהו זכינו בכל זאת במזג אוויר מושלם, שמש בלתי פוסקת ושמיים בהירים, 18 מעלות ביום והמעילים נשארו במזוודה.
פורטו הצבעונית עשתה עליי רושם טוב.
כל התמונות והחוויות מפורטו שמורות אצלי בעמוד האינסטגרם לצפייה מפורטת 🙂
ועכשיו ליעד הבא ובסגנון שונה לגמרי: ספרד!
ניהנתם מהפוסט? ספרו לי בתגובה ⇩
